- שבוי
- שָׁבוּיv. שָׁבָה.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
שבוי
Look at other dictionaries:
שבוי-חרב — שבוי מלחמה {{}} … אוצר עברית
שבוי — איש שנשבה, אסור, כלוא, תפוס, מוחזק בידי האויב, אסיר, עצי … אוצר עברית
שבוי בקונספציה — מחזיק בגישה שאינה מאפשרת לו לראות את הדברים כהוויתם {{}} … אוצר עברית
שבוי מלחמה — מי שנתפס בזמן מלחמה בידי האויב ומוחזק בשבי {{}} … אוצר עברית
בן ערובה — שבוי, חטוף, מוחזק בשבי כערובה לקיום הסכם או לשם סחיטת כספים {{}} … אוצר עברית
אסיר — n. כלוא, אסור, עציר, יושב בכלא, יושב במאסר, חבוש, שבוי, מורשע, מואשם, עצור, מרותק, מי שנמצא במקום ללא יכולת לצא … אוצר עברית
אסירה — כלוא, אסור, עציר, יושב בכלא, יושב במאסר, חבוש, שבוי, מורשע, מואשם, עצור, מרותק, מי שנמצא במקום ללא יכולת לצא … אוצר עברית
דמי-כופר — תשלום עבור שחרור חטוף או שבוי {{}} … אוצר עברית
חטוף — 1 adj. חפוז, פתאומי, מזורז, מהיר מאוד, מיידי, בבת אחת, במהירו 2 שבוי, לכוד, גזול, מוחזק בכוח, נלקח ללא רשו … אוצר עברית
לכוד — 1 adj. מצוי במלכודת, תפוס, אחוז, כבוש, שנלכד, שנפל בפח, שנפל ברשת, שבוי, מפות 2 מיזוג, איחוד, קיבוץ, איסוף, צירוף, שילוב, חיבור, איחוי, קישו … אוצר עברית
מכושף — adj. מוקסם, מרותק, שבוי, קסום, מסתורי, לכוד בקסם, אחוז כישוף, מקולל, שנכנס בו דיבו … אוצר עברית
